דיוקן מטופל, מפוזר על פני שנות רשומות

עבור פסיכולוג או פסיכותרפיסט מתרגל, רשומות על כל מטופל נערמות לאורך שנים — הערות לאחר מפגשים, תצפיות, מסקנות ביניים. עם הזמן נעשה קשה להחזיק בראש את מסלול ההתפתחות המלא של מטופל ותיק: מה השתנה, אילו נושאים חוזרים, איזה קדם הושג ומתי.

Digercules מארגן את הרשומות שנצברו על מטופל ספציפי לתמונה כרונולוגית קוהרנטית — לא מחליף את השיפוט הקליני של המטפל, אלא אוסף את מה שכבר נרשם לצורה שהופכת שיפוט זה לקל יותר.

פרטיות אינה הסתייגות, היא היסוד

נתונים על מצבו הפסיכולוגי של אדם הם אחת הקטגוריות הרגישות ביותר של נתונים שקיימות בכלל:

• העיבוד יכול לרוץ לגמרי באופן מקומי, על הציוד של המטפל עצמו, ללא כל האצלה למכונות חיצוניות — זהו המצב הזמין כברירת מחדל עבור הסגמנט הזה.
• אם האצלה עדיין נחוצה בגלל חוסר בעוצמת חישוב — העיבוד מתבצע כולו על המחשב של הלקוח, או — אם העוצמה אינה מספיקה — מואצל למכונה חיצונית ספציפית דרך ערוץ עמית-לעמית סגור (לא ענן ציבורי): כוח המחשוב ממוקם פיזית בקווקז ובמזרח אירופה, הלקוח מקבל תמיד מידע מפורש על איזו מכונה ובאיזו סמכות שיפוט מתבצע העיבוד, וחוזרות רק תוצאות טקסטואליות/מובנות — לא קובצי המקור. — סמכות השיפוט והמכונה הספציפית מוגדרות מראש.
• התוצאה היא כרונולוגיה מובנית עבור המטפל עצמו, לא דוח נגיש למישהו אחר.

התנגדויות

"אלה נתוני בריאות נפשית, לא אמורה להיות כאן שום אוטומציה" — ההחלטה האם לעבוד עם מיבנוי אוטומטי, ובאיזה מצב (מקומי חמור או עם האצלה), נשארת לגמרי בידי המטפל; הכלי לא מקבל החלטות על התוכן, הוא רק עוזר לאסוף רשומות קיימות למקום אחד.

"אני כבר זוכר את כל המטופלים שלי" — זה עובד עבור פרקטיקה קטנה; זה נעשה קשה יותר להחזיק בראש אחרי שנים רבות של עבודה ומאות מטופלים, במיוחד כשמקרה צף מחדש שנים לאחר מכן.

יצירת קשר ראשונית

פיילוט על הרשומות של מטופל אחד, מעובד אך ורק על הציוד של המטפל עצמו — בלי בייט אחד של נתונים שיצא מהמשרד. מקבל ההחלטות כאן הוא המטפל המתרגל עצמו: ההחלטה שלו לבד, ללא אישורים ביניים.