# אוסף שנתרם: מה יש בפנים ומה לעשות איתו

ספריות וארכיונים מקבלים לעיתים אוספים שנתרמו — מאנשים פרטיים, יורשים, ארגונים שנסגרים. הקופסאות והדיסקים מגיעים, והמיון שלהם נדחה לשנים: אין מי שיעבור ידנית על כל פריט ויבין מה בעל ערך, מה כפול לאוסף הקיים, ומה לא שווה לשמור.

Digercules עובר על אוסף שנתרם ומפיק תיאור מובנה: מה יש בפנים, הערכת ייחודיות לכל פריט ביחס לאוסף הקיים, מה דורש תשומת לב מיידית (מדיה שברירית, עותקים יחידים ששרדו), מה לא צריך לשמור.

בדיוק את המשימה הזו כבר פתרנו בפועל: ארכיון שירי בארד שנתרם — מאות הקלטות קונצרטים ו-+306,000 מסמכי טקסט נלווים — מוין, תומלל וקוטלג (+66,000 שעות אודיו).

## אותו תהליך, מהצד השני

כשאדם פרטי מחליט מה לעשות עם ארכיון שירש (ארכיון בית או אוסף שעבר אליו), ובסופו של דבר מעביר אותו לספרייה או לארכיון — זהו אותו תהליך, מהצד של היורש. מכוסה בנפרד, בטון שונה ואישי יותר: [ארכיון בירושה ב-digercules.net](https://digercules.net/he/inherited-archive/).

אם המיון כבר נעשה בצד היורש לפני ההעברה, המוסד מקבל, לא קופסאות גולמיות, אלא תיאור כבר מובנה של האוסף — כיוון שאנחנו מפתחים בנפרד, כך ששני צדי ההעברה מדברים באותה שפה.

## איך זה עובד

העיבוד מתבצע כולו על המחשב של הלקוח, או — אם העוצמה אינה מספיקה — מואצל למכונה חיצונית ספציפית דרך ערוץ עמית-לעמית סגור (לא ענן ציבורי): כוח המחשוב ממוקם פיזית בקווקז ובמזרח אירופה, הלקוח מקבל תמיד מידע מפורש על איזו מכונה ובאיזו סמכות שיפוט מתבצע העיבוד, וחוזרות רק תוצאות טקסטואליות/מובנות — לא קובצי המקור.

אם האוסף כולל תמונות או וידאו עם אנשים שצריך לזהות, מודול ייעודי לזיהוי פנים מטפל בכך: המערכת רק מציעה התאמה לפי דמיון, העובד שעורך את הסקירה תמיד מאשר, ופרצוף שאף אחד לא מזהה נשאר מסומן במקום להיות מוצג כמזוהה. [איך זה עובד](https://digercules.org/he/face-identification/).

## התנגדויות

**"לאוספים שנתרמו יש לעיתים קרובות מעמד זכויות לא ברור"** — Digercules מתאר את תוכן האוסף אך לא פותר שאלות זכויות יוצרים; התוצאה היא בסיס לקבלת החלטות מודעות על שמירה וזכויות, לא עיוורות.

**"אין לנו משאבים אפילו להתחיל למיין"** — בדיוק בגלל זה המיון אוטומטי: תוצאות תוך שעות, לא שנות המתנה למתנדב או למתמחה.

## יצירת קשר ראשונית

פיילוט על אוסף שנתרם אחד הממתין למיון — תיאור מובנה עם הערכת ערך וכפילויות מול האוסף. ההחלטה על פיילוט כזה נמצאת בידי מנהל הספרייה/הארכיון או האוצר הראשי, לא עובד מן השורה.